בימים או ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין תדמור תעשיות עין צורים (ע"ש 1550/04), בו נדון סירובו של מנהל מע"מ להשיב סכומי מס קניה, ששולמו בגין מכירת מזגנים, במקרה בו  תמורת מכירת המזגנים לא שולמה למערערת והיא הוכרהכחובאבודלענייןמע"מ.

לגישת המשיב, לא ניתן לקבל בחזרה סכומים ששולמו כמס קניה לאור לשון החקיקה, לפיו ניתן יהיה לדרוש החזר מס קניה בין היתר רק במידה והטובין לא נמכרו, ובטובין מיובאים – לא ניתן לתבוע החזר מס קניה כלל.

בית המשפט משווה את מעמדו של מס הקניה למעמד של מס ערך מוסף, וקובע כי בדומה לקביעת בית המשפט העליון בעניין אלקה אחזקות (ע"א 2112/95), אי השבת מיסי הקניה איננה עומדת בנורמות של צדק, זכויות קניין והרמוניה חקיקתית, ברמה "האובייקטיבית":

"מס הקניה נכרך מעצם מהותו וטבעו ל"מכירה" שמכר הנישום.

התוצאה לפיה המכירה סוכלה מכל וכל, המוכר לא קיבל ולא יקבל תמורה כלשהי בגינה – ובו בזמן יוותר בקופת רשות המס סכום מס הקניה ששילם המוכר בגין אותה מכירה שלא הושלמה ושלא יצאה לפועל – מנוגדת היא לתכלית היסוד ה"אובייקטיבית" המונחת בבסיס רעיון מיסויו של מוכר טובין בגין מכירתם."

וברמה הסובייקטיבית: לגישת בית המשפט "קל יותר" לקבוע כי יש להשיב את מס הקניה בעניין חוב אבוד, מאשר השבת מס עסקאות בעניין חוב אבוד, שכן לשון החוק איננה מאפשרת בעניין חוב אבוד את השבת מס העסקאות. בעניין מס קניה לגישת בית המשפט ניתן לדרוש החזר המס, לאור הגדרת "מכר" בחוק המכר, כ"הקניית נכס תמורת מחיר".

יחד עם זאת מבחין בית המשפט בין מס קניה ששולם על נכסים שנרכשו בישראל לבין מס קניה ששולם בגין טובין מיובאים – כאן קובע בית המשפט כי בטובין מיובאים מס הקניה המשולם בעת הייבוא, מיוחס לרכישת הטובין ולא למכירתם. מס זה אינו ניתן להשבה גם אם לא נמכרו הטובין, לפיכך לא ניתן יהיה להשיבו גם בעת היווצרותו של חוב אבוד.